ניתוח-על (meta-analysis) מציג מסקנות:יתרונות פוטנציאליים בטיפול בערמונית מוגדלת על ידי אידוי (TUEVP) לעומת כריתת ערמונית (TURP)

TURP נחשבה זמן רב לטיפול המקובל בהפרעות במתן שתן. טכניקות זעיר- פולשניות רבות הונהגו בתקווה לצמצם את ההפרעות במתן שתן, ובכל זאת להגיע לתוצאות של TURP .טיפול כזה הוא האידוי (TUEVP). הוא נהוג קרוב ל- 10 שנים ורבים המחקרים שהעריכו אותו. ניתוח –על הוא שיטה סטטיסטית, העוסקת במחקרים רבים העונים לקריטריונים מסוימים להכללה, ומשלב אותם בניתוח אחד.

המדדים האובייקטיבים העיקריים לחסימה היו קצב שיא של זרימת שתן (Qmax) וציון הסימפטומים בהטלת שתן, כפי שנמדד על ידי ציון הסימפטומים של הערמונית (- IPSS (International Prostate Symptom Score. מדדי תוצאות משניים כללו משך הניתוח, קצב העירויים, אירועים הכרוכים בטיפולים קצרי וארוכי טווח, שהייה בבית החולים, משך הצנתור לאחר הניתוח, שיעור הניתוחים החוזרים והיקף האי- תפקוד המיני. שני חוקרים אמדו באופן עצמאי את הרמה המתודולוגית של המחקרים ונתנו את שיטת הדירוג לניתוח- העל.

בסך הכול, 1489 מטופלים הוקצו באקראי או ל-  אידוי(708)  או ל- TURP(781). המעקב החציוני שלהם נמשך במשך 12 חודש, ולמרות שמספר מחקרים נמשכו יותר מכך, 12 חודש היו קריטריון סטנדרטי ששימש לאומדן.

שנה לאחר הטיפול, לא היה הבדל מובהק ב- Qmaxאו IPSS חציוני בין TURP  ואידוי, ובשניהם היה שיפור.

לעומת ה TURP בפרמטרים הבאים:

משך הניתוח (42 לעומת 43.2 דקות)

זמן צינתור (1.5 כנגד 2.71 ימים)

שהייה בבית חולים (1.7 כנגד 3.4 ימים)

צורך בעירויים (0% כנגד 4.2%)

שכיחות החזקת הקריש (2.5% כנגד 9.4%)

ושינויים ברמת הנתרן בנסיוב.

מאידך, מצאו המחברים יתרון ל- TURP בהשוואה לאידוי לגבי עצירת שתן  (3% כנגד 8.3%) ושיעור ניתוחים חוזרים (2.1% כנגד 5.4%).

את כל האמצעים הטיפוליים הזעיר- פולשניים והאחרים להפרעות במתן שתן יש להשוות ל- TURP לטווח הארוך ולא רק לטווח הקצר. לפיכך אחת המגבלות של מחקר זה היא שהוא מתמקד בתוצאות של 12 חודש ולא בתוצאות של 5 שנים. ידוע שלמטופלים העוברים TURP יש שיעור של ניתוחים חוזרים קרוב ל-20% בעשר שנים עקב צמיחה מחדש של האדנומה. תוצאות לטווח ארוך בנות קיימא בשימוש באידוי הערמונית יאששו עוד את מקומו בארגז הכלים של הטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית.