אד המדינה
שבט תשע"ד
ינואר 2014
שלום יקירי,
אני יודע, ראוי לפנות אליך כך: ד"ר כץ הנכבד, אבל זה רשמי מדי, ולכן פתחתי בשלום, סתם, במלעיל, כמו שקראנו לך בבית הספר היסודי שבו למדנו יחדיו באותה כיתה.
לפני שנים רבות, כששאלתי אותך לפשר ולמהות תחום הרפואה שבו בחרת, אמרת לי ש" העולם מתחלק לשניים: אלה שהיו אצלי - ואלה שיהיו אצלי".
באותה העת הייתי בסטטוס של "אלה שיהיו", היום אני כבר במועדון של "אלה שהיו".
כשהגיע אותו יום לא נחמד שבו התעוררה הבעיה המקובלת בצינורות המקובלים, ולפתע תרשים הזרימה כבר לא היה משהו, חשתי לגוגל.
תחילה פתחתי בחקירת אדים, כעבור זמן קצר עליתי על דוכן האדים שלך וכיום אני מאיד כמאה אדים- ואני מאיד על עצמי שאני אד אמת,
וגם אד כשר, ואם תרצה גם אד אופי- שאתה לא רק אד מומחה, אלא ממש אד המלך.
וזאת לאדות שהייתי אד ראייה ואד שמיעה לפרוצדורה המוערכת שלך, ולמיומנות שלך, עוררו אדים בארץ ומחוצה לה, ואשר עשתה אדים בלבם של רבים. אכן כהבטחתך בתחילת התהליך, ברכת האידוי הייתה בהחלט במואד ועד מהרה פצחתי בשיר לכיתה ערמונית ( ועיין ערך גם בשיר "לכל שירייך אני צינור"), כשהנני זורם יחד עם כל בוגריך.
אני חש את השינוי בחול, בחג ובחול המואד, כשאני שותה וגם סואד, כשאני יושב וגם צואד, בקיץ כשחם לי, וגם בחורף כשאני רואד, ואני בהחלט שמח לתאד, ומאושר להיות אד, לכך שנשארת נאמן למקורות וליסודות האיתנים של מורשת ישראל, כמו שנאמר בתורה: "ואד יעלה מן הארץ".
בתודה, בהערכה, ובברכה-
אוהבך, מנחם.
