ערמונית פרוסטטה

בלוטת ערמונית, פרוסטטה - בלועזית, הינה בגודל ובצורה של אגוז, שמה ניתן לה כי היא דומה בצורתה לאגוז הערמון. הערמונית ממוקמת במוצא שלפוחית השתן, בבסיס הפין. ערמונית מורכבת משלוש אונות- אונה מרכזית ושתי אונות בכל צד. השתן יוצא משלפוחית השתן ועובר דרך 2 אונות הערמונית, אל צינור השופכה ומשם אל מחוץ לגוף. ערמונית מורכבת בחלקה משריר וחלקה מבלוטה, עם צינוריות הפונות אל עבר השופכה.

 

 

בלוטת ערמונית הינה האיבר היחיד בגוף אשר ממשיך לגדול ככל שהאדם מתבגר. תינוק אשר זה עתה נולד, גודל ערמונית שלו היא כשל גרגר חיטה. הערמונית נשארת קטנה מאוד עד גיל ההתבגרות. גודל ערמונית תקין של אדם בוגר הוא כ -20-25 סמ"ק, בגיל 50 או יותר גודל ערמונית סביב 30 סמ"ק. משקל ערמונית יכול להגיע גם ל - 100 גרם ואף יותר (גודל של כדור טניס או אשכולית) 

כדי להבין את מחלות בלוטת הערמונית וכיצד הן משפיעות על מתן השתן, יש להבין תחילה את תהליך מתן השתן באופן רגיל. בזמן מתן השתן שלפוחית השתן מתכווצת וסוגר השתן משתחרר ובכך מתאפשר לשתן לעבור משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף וכל זה דרך צינור השופכה. צינור זה יוצא מהשלפוחית דרך הערמונית ואיבר המין. הערמונית מקיפה לחלוטין את החלק הראשון של השופכה. לכן, זה צינור שדרכו השתן חייב לזרום לפני שיעזוב את הגוף. חשוב לציין כי הצינור הוא וירטואלי, המעבר בין שתי אונות הערמונית יוצר מראה של צינור. כמו כן, מכוח מיקומה של הערמונית, ממש מתחת לשלפוחית השתן, הערמונית מעורבת במידה מסוימת בהחזקת שתן או מה שניתן לחשוב כעל מנגנון התאפקות זכרי או סוגר שתן גברי.

לפניכם מקבץ בעיות נפוצות לסובלים מערמונית. חשוב לציין שוב כי אלו בעיות שכיחות אך על מנת לאבחן באופן וודאי את מקור הבעיה יש להיוועץ באורולוג מומחה.

• ערמונית מוגדלת הגדלה שפירה של הערמונית (BPH) - הערמונית תחומה בגוף על ידי קפסולה (קופסית). ככל שהערמונית גדלה היא עשויה לגדול פנימה, לתוך השופכה (צינור השתן). התוצאה היא חסימה של השופכה ושל זרימת השתן. במקרים מסוימים, חסימה של זרימת שתן עלולה להתרחש ללא הגדלה דרמטית של הערמונית. לעומת זאת אצל מטופלים אחרים, הגדלה משמעותית של הערמונית יכולה להיות נוכחת ללא תסמינים מורגשים בדרכי השתן. צמיחה והתרחבות של ערמונית היא תהליך טבעי שמתרחש בכל הגברים הנורמלים. היא מתרחשת בדרגות שונות, בחלק מהגברים הצמיחה עלולה להיות מוגזמת ותגרום להפרעות בזרימת השתן. התסמינים הראשונים של ערמונית מוגדלת הם בדרך כלל הססנות- קושי בתחילת מתן השתן או זרימת שתן חלשה, גברים מקשרים את זה עם צורך לאמץ את שרירי הבטן כשמנסים להשתין. יכול להיות מצב של תכיפות במתן השתן במהלך היום או בלילה. תתכן גם תופעה של דחיפות בשלב זה.
• פרוסטטיטיס - מצב שבו קיימת נפיחות וגירוי (דלקת או זיהום) של בלוטת הערמונית. משפיע בעיקר על גברים צעירים. קיים קושי לאבחן דלקת ערמונית כי התסמינים אינם זהים לכל המטופלים, ורבים מהתסמינים יכולים להיות קשורים למחלה אחרת. התסמינים באים לידי ביטוי בתכיפות במתן שתן ודחיפות, צריבה או כאב במתן השתן, כאבים בגב תחתון ואזור איברי המין. במקרים בהם פרוסטטיטיס נגרם על ידי זיהום חיידקים, ניתן לטפל באמצעות אנטיביוטיקה.
• סרטן הערמונית – גידול ממאיר השכיח ביותר אחרי סרטן ריאות בגברים. ההערכה היא שניתן למצוא תאים סרטניים בכ-50% מהגברים מעל גיל 70 ובכל הגברים מעל גיל 90. בדיקת הדם PSA (אנטיגן ספציפי לערמונית) מאפשר זיהוי וטיפול מוקדם בסרטן הערמונית. למרות שעוד לא הוכח מבחינה מדעית כי בדיקה זו אכן מצילה חיים הנושא עדיין שנוי במחלוקת. הגידול מגיב הכי טוב לטיפול כאשר מתגלה מוקדם.

דם בשתן, הידוע כ"המטוריה", יכול להתרחש במטופלים עם ערמונית מוגדלת כתסמין ראשוני או בשלב מאוחר יותר של ההגדלה.

ככל שהמחלה מתקדמת - תופעות של נוקטוריה, הססנות, מאמץ, זרם חלש לעיתים קרובות מוחמרות, התוצאה היא חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן והתפתחות של מצב שנקרא "שארית שתן".

הנוכחות של שארית שתן עלולה להוביל להתפתחות של בעיות אחרות כגון דלקת בדרכי השתן, אבנים בשלפוחית השתן או במקרה הגרוע ביותר אי ספיקת כליות.

שינויים בשלפוחית השתן וביכולתה לתפקד עלולים להתרחש לאורך זמן, במיוחד אם החסימה אינה מטופלת. השלפוחית מגיבה לחסימה של ערמונית על ידי פיתוח דופן שרירי עבה יותר. לעתים קרובות "גידול יתר" זה של שלפוחית השתן, אשר מזוהה עם התפתחות רקמה צלקתית בדופן שלפוחית השתן, עלול להפוך את השלפוחית לרגישה או לעצבנית. גברים עם שלפוחית רגיזה עלולים לסבול דחיפות, וכתוצאה מכך להרגיש צורך קבוע להשתין. במקרים קשים יותר, אף עלולים להגיע למצב של הרטבה.

 

 

בשלבים הסופיים של המחלה, מגיעים למצב שאין יכולת לרוקן בכלל את השלפוחית ואצירת שתן מתפתחת. הדבר מחייב התערבות רפואית מיידית – החדרת קטטר (צנטר) דרך הפין או דרך דופן הבטן התחתונה לשלפוחית השתן כדי להקל על הניקוז. במידה ובשלב זה מתעלמים מטיפול, שלפוחית השתן עלולה להגיע למצב של חוסר יכולת להתכווץ ואז יש צורך בניקוז ארוך טווח של שלפוחית השתן באמצעות קטטר, עד להתאוששות של השלפוחית. אם השלפוחית אינה מתאוששת, אז יש צורך בקטטר קבוע או בצינטורים עצמיים לניקוז השלפוחית.